וילנה, ליטא
וילנה (Vilnius), בירת ליטא, היא עיר ירוקה ויפה. נחט נוסדה במאה ה-14 ושימשה במשך מאות שנים מרכז שלטוני ותרבותי. הקתדרלה, הבנויה בסגנון ניאו-קלאסי, בולטת בעיר העתיקה, ובסמוך אליה מגדל הפעמון. בעיר שוכנים גם ארמון הדוכסים הגדולים, כנסיית סנטה אנה ומבנים בסגנון רוסי. מגדל גדימינאס, המכונה על שם מייסד העיר, משקיף על העיר מגבעה נישאה, ואפשר להגיע אליו בפוניקולר או בשביל המוביל אליו. לעיר יש עבר יהודי עשיר. הדמות המזוהה ביותר עם העיר הוא הגאון מווילנה (1797-1720), שהיה בעל סמכות רבנית עליונה ותרם תרומה מכרעת לדמותה הרוחנית של וילנה היהודית, עד שנודעה העיר כ"ירושלים דליטא". ממשיכי דרכו של הגר"א נודעו כמשתייכים לזרם "המתנגדים". בתקופת ההשכלה הייתה העיר מרכז ליהודים שהחזיקו בדרך זו. בשנת 1940 סופחה ליטא לברית המועצות, וביוני 1941 נכבשה וילנה בידי הגרמנים. לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בווילנה כ-70 אלף יהודים, רובם נספו במלחמת העולם השנייה. את שרידי הקיום היהודי אפשר לראות בבית הכנסת הכוראלי – היחיד ששרד מתוך כמאה בתי כנסת שהיו כאן לפני המלחמה (המקום שימש את הנאצים בתור מחסן, ובתקופה הסובייטית הוא שימש מפעל) – ובבית הקברות היהודי של העיר.
טאלין, אסטוניה
טאלין (Tallin), בירת אסטוניה, היא עיר נמל השוכנת על חוף הים הבלטי. העיר נוסדה לפני כ-800 שנה ונמצאת במרחק כמה שעות הפלגה מהלסינקי, השוכנת בצד השני של המפרץ הפיני. כ-390 אלף בני אדם מתגוררים בעיר, ומהווים כשליש מאוכלוסיית המדינה. העיר העתיקה, בעלת המראה הימי-ביניימי, הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בסמטאות העיר העתיקה שוכנים בתי מסחר עתיקים מימי היותה עיר ב"ברית ערי ההאנזה". אתרים מעניינים נוספים לביקור הם מוזיאון האמנות של אסטוניה, ובית הכנסת שנחנך בשנת 2007.
טראקאי, ליטא
טראקאי (Trakai) הנמצאת במרחק של כ-28 קילומטר ממערב לווילנה הייתה הבירה הקדומה של נסיכי ליטא. העיר יושבת על חצי אי ומוקפת באגמים. "טירת האי", נמצאת על אי באגם גלאבה, ויש בה מוזיאון. במאה ה-14 הובאו לכאן, מחצי האי קרים, משפחות של קראים. בטראקאי עדיין יש קהילה קראית קטנה, בית כנסת קראי ובית עלמין ששימש אותם.
מפלי יוגאלה, אסטוניה
מפלי יוגאלה (Jägala Waterfall), נמצאים בצפון המדינה, בנהר בשם זה. מי הנהר נופלים במפלים הגבוהים ביותר במדינה המישורית, מגובה של שמונה מטרים. רוחב המפלים מגיע לכחמישים מטר.
יער פונאר, ליטא
פונאר (Paneriai) נמצא לא הרחק מווילנה. ביולי 1941 קיבצו הנאצים כחמשת אלפים גברים יהודים ביער, וירו בהם. עד סוף אותה שנה נרצחו בבורות המוות ביער יותר מ-40 אלף יהודים, רובם מגטו וילנה, ובנוסף להם כ-7,500 שבויים פולנים. בשנת 1943 הובאו אסירים יהודים ליער במטרה לשרוף את שרידי גופות הנרצחים כדי להעלים ראיות להשמדה. כמה מהאסירים היהודים הצליחו להימלט. על פי הערכות נספו בפונאר כמאה אלף בני אדם, מתוכם כ-70 אלף יהודים – גברים, נשים וטף. המשורר שמריהו קָצֶ'רְגִינְסקי, יהודי מווילנה, כתב ביידיש את השיר פונאר (תרגם לעברית אברהם שלונסקי): "שקט, שקט, בני נחרישה!/ כאן צומחים קברים,/ השונאים אותם נטעו/ פה מעברים./ אל פונאר דרכים יובילו,/ דרך אין לחזור,/ לבלי שוב הלך לו אבא/ ועמו האור".
סיגולדה, לטביה
סיגולדה (Sigulda), המכונה "שווייץ של לטביה", נמצאת במרחק של כ-50 קילומטר מריגה הבירה, בעמק נהר גאויה. משמעות שמה של העיירה הוא "יער הניצחון", בשל קרבות קשים שהתנהלו על השליטה באזור. מקומות מעניינים הם טירת סיגולדה, טירת טוראידה, ומערת גוטמניס – הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. העיר משמשת מרכז לסקי, ובקיץ – מרכז לספורט אתגרי. האזור יפה במיוחד בעונת הסתיו.
פלנגה, ליטא
פלנגה (Palanga) היא עיירת נופש במערב ליטא השוכנת לחוף הים הבלטי. העיירה מושכת אליה נופשים רבים בחודשי הקיץ, ויש בה חופי רחצה. נופיה משלבים חופים, דיונות ועצי אורן. בפלנגה נמצא מוזיאון ענבר, שמוצגת בו, בין היתר, אבן הענבר הגדולה בליטא.
קובנה, ליטא
העיר השנייה בגודלה בליטא היא קובנה (Kaunas, קאונס בליטאית). העיר נוסדה בשנת 1030 ויש בה שפע של מוזיאונים. לקובנה עבר יהודי מפואר. בתחילת המאה ה-18 נוסד בה רובע יהודי ובמהלך המאה ה-19 גדלה אוכלסיית היהודים במהירות. בשנת 1877 הוקמה בה ישיבת סלובודקה, ישיבה חשובה מאוד, שישיבת חברון היא ממשיכת דרכה. בשנת 1939 היו בעיר כ-40 אלף יהודים, כרבע מאוכלוסיית העיר. ביוני 1940 סופחה ליטא, ובתוכה קובנה, לברית המועצות. בתקופה זו הוגלו לסיביר רבים מיהודי העיר, שנחשבו למתנגדי הקומוניזם. שנה לאחר מכן נכבשה העיר בידי הגרמנים, כחלק ממבצע ברברוסה. באוגוסט באותה שנה הקימו הנאצים את הגטו היהודי, שמחולק לגטו הגדול ולגטו הקטן. קרוב ל-30 אלף יהודים התגוררו בו. בתום המלחמה נותרו בחיים כאלפיים יהודים. בשנת 1944 כבשה ברית המועצות את קובנה, ושלטה בה, ובליטא כולה, עד לראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת. אתר ההנצחה המרכזי לימי מלחמת העולם השנייה הוא המבצר התשיעי (Fortas IX) ששימש את הגסטפו. בית הכנסת הגדול של קובנה היה פעיל בימי הסובייטים ונותר פעיל גם בימינו. כמה מרחובות העיר נושאים את שמותיהם של אישים יהודים שהתגוררו בה – הסופר אברהם מאפו והרופא אליעזר זמנהוף. המשוררת לאה גולדברג התגוררה בילדותה ובנעוריה בעיר, וכמה משיריה היפים עוסקים בנופי ילדותה: מכורה שלי, ארץ נוי אביונה/ למלכה אין בית, למלך אין כתר/ ושבעה ימים אביב בשנה/ וסגריר וגשמים כל היתר.
קלייפדה, ליטא
קלייפדה (Klaipėda), עיר הנמל היחידה בליטא, שוכנת בסמוך לשפך נהר ניימן, ומשמשת נמל מעבורות עיקרי לנמלים בשוודיה, גרמניה ודנמרק. העיר נוסדה בשנת 1252 בידי אבירים טבטונים ובתחילה נקראה קסטרום ממלה ולאחר מכן ממל. בשנת 1939 סופחה העיר בידי גרמניה הנאצית. בינואר 1945 נכבשה בידי הצבא האדום.
ריגה, לטביה
ריגה (Riga), בירתה היפה של לטביה, בנויה על חוף הים הבלטי, על גדות נהר דאוגבה. העיר הוקמה במאה ה-12 (לפני כן היה כאן כפר של שבט "הליווים"). במאות הראשונות להקמתה שימשה מרכז סחר בין שבטים בלטיים וגרמנים ובין הרוסים. העיר העתיקה משוחזרת בשלמותה, ובה מבנים עתיקים, כמו "השער השוודי" ו"בית החתולים". כמה מהמבנים משמשים לצרכים מודרניים, כמו למשל מבנה גילדת הסוחרים המשמש היום את התזמורת הפילהרמונית. בריגה מבנים רבים שנבנו בסגמון אר-נובו, ורבים מהם מרוכזים ברחוב אליזבטס (Elizabetes). בעיר פועל מוזיאון אר-נובו המשחזר את החיים בתקופה זו. מקום מומלץ לביקור הוא השוק של העיר.
יהודים התיישבו בריגה במאה ה-16. הרובע היהודי מכונה "מאסקאבס פורשטדת" (פרבר של מוסקבה), ובית הספר היהודי הראשון באימפריה הרוסית נוסד כאן ומשמש בימינו את תנועת חב"ד. במלחמת העולם השנייה נכבשה העיר בידי הסובייטים ולאחר מכן בידי הגרמנים, שאף גירשו אליה יהודים מהרייך. בית הכסת היחיד ששרד את המלחמה ועדיין פעיל הוא פייטאוו שול (Peitav Shul). ספרי התורה שלו ניצלו בידי כומר מקומי שדאג להחביאם. לא רחוק מריגה נמצא המוזיאון האתנוגרפי הפתוח של לטביה – מקבץ של בתי עץ שגגותיהם קש, שהובאו לכאן ממקומות שונים בלטביה.