אורז - מתת חיים

המרכיב הבולט בנוף הבאלינזי הוא הפסיפס האינסופי של טראסות אורז (Sawa), שהבאלינזים קוראים להן "מדרגות האלים". לאן שלא תלך, תמיד ילווה אותך נוף של טראסות שעוצבו במהלך דורות על גבי דורות של חקלאים שבוססו בבוץ.

בשולי הטראסות מוצבות פלטפורמות קטנות של במבוק או אבן. במבט ראשון אינך מייחס להן חשיבות. אבל בשביל הבאלינזים למבנים הפשוטים הללו יש משמעות עמוקה. הללו הם מקדשי האלה שמגינה ומברכת את האורז, זוהי דווי שרי (Dewi Sri) - אלת החקלאות, הפריון וההצלחה.

מערכת ההשקיה המובילה מים לטראסות היא פלא הנדסי בפני עצמו. המערכת, שמשלבת תעלות, סכרים, צינורות במבוק ומנהרות שחצובות בסלע, מתפקדת ביעילות מדהימה. אין שדה, ויהיה זה המרוחק ביותר, שאינו זוכה לקבל את מנת המים הדרושה לו. מערכת מופלאה כזו יכולה להיווצר רק בסבלנות אין-קץ בידי דורות של אנשים שידעו שגורלם תלוי בזרם המים שמפכפך ממדרגה אחת לזו שמתחתיה.

הצורך להבטיח ויסות יעיל של המים, היה אחד הגורמים העיקריים ביצירת הסובאקים (Subaks). הללו הן התאגדויות של בעלי-האדמות בקואופרטיבים שעניינם הקצאת מים לשדות. כל בעלי האדמות מאוגדים בסובאקים, במסגרתם הם מיישבים מחלוקות בענייני בעלות על הקרקע וויסות חלוקת המים. תפקידן של הועדות שמנהלות את הסובאקים להבטיח שגם בעלי הטראסות המרוחקות ביותר יזכו למנת המים הדרושה להם.

הסובאק הוא, למעשה, המסגרת הממוסדת לפשרה בין אינטרסים סותרים ובו בזמן הוא גם המסגרת למימוש האינטרס המשותף, בין אם מדובר בבניית תעלה חדשה או סכר שכולם ייהנו ממנו, ובין אם מדובר בארגון פסטיבלי האורז המוקדשים לדווי שרי.

מקדש לאלת האורז, דווי שרי, באי באלי שבאינדונזיה | צילום: ניסו קדם

האורז הוא מתת החיים, ברכת האלים. אגדה באלינזית עתיקה מספרת את סיפור הענקת האורז ומסירת הידע לגידולו. בעבר הרחוק, כך מספר המיתוס, התבסס מזונם של הבאלינזים על קנה סוכר. האל וישנו (Wisnu), האל הגדול של הפריון והמים, ראה את מצבם האומלל של בני האדם ומתוך חמלה החליט לשפר את גורלם.

וישנו נזקק לסיועה של אלת האדמה (Pretiwi), אך זו סירבה לשתף אתו פעולה. וישנו אנס אותה והפרה אותה בעל-כורחה. פרי ההזדווגות האלימה היה האורז. וכך, בהתמזגות של היסוד הגברי והנשי בקוסמוס, של אלמנט המים ואלמנט האדמה, זכו בני האדם למזון המושלם, שהוא ברכת החיים עצמה. מיד אח"כ אסר וישנו מלחמה על אינדרה (Indra), מלך האלים, וכפה עליו ללמד את בני האדם את סוד גידול האורז.

חלק נכבד מן החיים הכלכליים והקהילתיים בבאלי סובב סביב האורז. הוא מופיע כמרכיב חשוב בתזונה המקומית וכפריט חיוני בכל טקס דתי (כמנחה שמסמלת ברכה, שגשוג וטוהרה), כבסיס לכינונם של הסובאקים וכסממן של הבחנה בין תפקידים גבריים ונשיים.

בגידול האורז ישנה חלוקת עבודה מינית ברורה. רק הגברים רשאים לחרוש ולשתול. אתה רואה אותם, גבר אחד או שניים, חבושים בכובעי קש, חורשים או שותלים בדממה בתוך שדה מוצף, שנראה כמו מראה שמשתקפת בה פיסת שמים. נשים וילדים רשאים להשתתף רק בקציר, שהוא השלב החשוב ביותר במחזור הפעילות החקלאי. אז מתמלאות הטראסות בחבורות גדולות של גברים, נשים וילדים הקוצרים יחד בהמולה רעשנית וצבעונית.

_________________________________________________________________________________
למאמרים נוספים על האי באלי לחץ על הקישורים הבאים:
האי באלי- הר הגעש אגונג בכוננות להתפרצות.
באלי וג'אווה - תזמורת גמאלאן.
האי באלי - דת ואומנות בתרבות הבאלינזית.
האי באלי - אומנות וריקוד.
האי באלי - שריפת מתים.
האי באלי - מים קדושים.
האי באלי - אודלנים ו"ימי הולדת של מקדשים".
האי באלי - מנחות לאלים ולשדים.
האי באלי - חיי יומיום.
אורז - מתת חיים.
האי באלי - הרי געש ואלים.
למאמרים נוספים על האי ג'אווה לחץ על הקישורים הבאים:
האי ג'אווה - הסטופה הגדולה של בורובודור.
האי ג'אווה - אגדת ברומו.
האי ג'אווה - האדמה הפוריה ביותר בעולם.
האי ג'אווה - כוננות בהר הגעש ברומו.
למאמרים נוספים על האי סומטרה לחץ על הקישורים הבאים:
סומטרה - אגם טובה - האגם הגעשי הגדול בעולם.
סומטרה - שמורת גונונג לאוסר (בוהורוק).
למאמרים נוספים על נושאים כלליים הקשורים לאינדונזיה לחץ על הקישורים הבאים:
אינדונזיה - הארכיפלג הגדול בעולם.
קו וואלאס ועולם החי באינדונזיה.
האי קראקטואה.