האי באלי - אומנות וריקוד

התרבות הבאלינזית מצטיינת בעושר בלתי רגיל של צורות הבעה אמנותית ואסתטית. הללו כוללים, בצד ציור ופיסול שהם אופני הבעה מקובלים, גם אינסוף צורות של פולחן, ריקוד, תיאטרון ומוזיקה שמלווים כל אירוע שהוא בעל משמעות בעיני הבאלינזים - ואירועים כאלו יש למכביר. מוזיקה, ריקוד ותיאטרון נתפסים כצורך בסיסי הדרוש לקיומה הפיזי והרוחני של הקהילה. ולכן, בכל כפר, ויהיה זה העני והעלוב ביותר, יש כמה תזמורות (לפחות אחת לכל באנג'ר) ומספר לא מבוטל של רקדנים ושחקני תיאטרון.
המפתיע הוא שאין בשפה הבאלינזית מילה המתארת אמנות. בעיני הבאלינזים האמנות איננה בגדר יצירה נשגבת, הנבדלת ממלאכה פשוטה ויומיומית - פסל הוא חרש עץ שאינו נבדל מנגר העוסק באותה מלאכה, צייר נתפס כאדם המשתמש בצבעים בדומה לצבעי. האמנות, באור זה, אינה עניין אליטיסטי השמור לקומץ אנשים מוכשרים, אלא היבט יסודי של הפעילות האנושי באשר היא.

נדמה שהתפיסה הפשוטה כל כך והבלתי מתנשאת ביחס לאמנות ולמעמדו של האמן בחברה היא בין הגורמים העיקרים לכך שבבאלי אמנות נגישה כמעט לכל אדם וקיימת בכל רובד חברתי. "נדמה", כתב מיגל קווארוביאס, "שכל אחד בבאלי הוא אמן: נסיכים וסבלים, כוהני דת וחקלאים, גברים ונשים, כולם כאחד יכולים לרקוד, לנגן בכלי נגינה שונים, לצייר, או לפסל בעץ ובאבן". זמן קצר אחרי שהוא כתב את הדברים הללו, חזרה האנתרופולוגית האמריקאית מרגרט מיד והביעה את אותם הדברים ממש: "כל אדם בבאלי הוא אמן", היא כתבה והפכה את הטענה למוסכמה מקובלת. ביני לבין עצמי אני תוהה לעתים עד כמה האמירה הסוחפת היא מדויקת. אך אין ספק שזו מוסכמה שמקובלת גם על אוהדים נלהבים וגם על מבקרים אירוניים, כמו השחקן והמחזאי האנגלי נואל קאוורד שכתב לצ'ארלי צפלין:

"הבוקר אמרתי לצ'ארלי,
שיש יותר מדי מוזיקה בבאלי.
ולמרות שהמקום הוא מדליק,
יש בו יותר מדי ריקוד עתיק.
נדמה שכל באלינזי ילידי,
הוא, מרחם ועד קבר, יצירתי.
ולמרות שהתוצאה היא די משובחת,
יש פה יותר מדי אמנות מנופחת".

רק מהניסיון לערוך רשימה של מגוון הריקודים והתיאטרון המקובלים בבאלי, אפשר לקבל סחרחורת. בין הידועים שבהם אפשר למנות את הלגונג (Legong), ריקוד של שתיים או שלוש ילדות קטנות המתאר סיפורים מיתיים מהלסאם (Lesam), שהוא המקבילה הבאלינזית לסיפורי "אלף לילה ולילה"; סאנגיאנג (Sanghyang) ריקוד מאגי שנערך בטקסים המקודשים ביותר, ואשר במהלכו נכנסות הרקדניות לטראנס; טופנג (Topeng) ריקוד מסכות, או פנטומימה תיאטרלית המתארת סיפורים על גיבורים מיתיים מן ההיסטוריה המקומית; באריס (Baris) ריקוד מלחמה טקסי של גברים המצוידים בחניתות המבוצע במהלך טקסי מוות; בארונג פאלאגונגאן (Barong Pelegongan) ריקוד-פנטומימה המתאר את עלילותיו של הבארונג, שהוא בעל חיים מיתולוגי שדומה ל"אריה סיני", ועל מאבקו עם הראנגדה (Rangda), שהיא "אלמנה" המייצגת את הצד הרע שבאדם. במהלך הריקוד נכנסים חלק מהצופים לטראנס ותוקעים חרבות (Kris) בחזם; בארונג לנדונג (Barong Landung) ריקוד של בובות ענק המתאר באורח קומי את הרפתקאותיה של אשה זקנה; מנדט (Mendet) ריקוד מנחה, או טקס קבלת פנים לאלים הנערך במקדשים בזמן חגים על ידי כוהני דת ונשים בגיל העמידה; וואיאנג קוליט (Wayang Kulit) תיאטרון צלליות המתאר סיפורים מן האפוסים ההודיים ועוד ועוד ברשימה שאין לה קץ.

_________________________________________________________________________________
למאמרים נוספים על האי באלי לחץ על הקישורים הבאים:
האי באלי- הר הגעש אגונג בכוננות להתפרצות.
באלי וג'אווה - תזמורת גמאלאן.
האי באלי - דת ואומנות בתרבות הבאלינזית.
האי באלי - אומנות וריקוד.
האי באלי - שריפת מתים.
האי באלי - מים קדושים.
האי באלי - אודלנים ו"ימי הולדת של מקדשים".
האי באלי - מנחות לאלים ולשדים.
האי באלי - חיי יומיום.
אורז - מתת חיים.
האי באלי - הרי געש ואלים.
למאמרים נוספים על האי ג'אווה לחץ על הקישורים הבאים:
האי ג'אווה - הסטופה הגדולה של בורובודור.
האי ג'אווה - אגדת ברומו.
האי ג'אווה - האדמה הפוריה ביותר בעולם.
האי ג'אווה - כוננות בהר הגעש ברומו.
למאמרים נוספים על האי סומטרה לחץ על הקישורים הבאים:
סומטרה - אגם טובה - האגם הגעשי הגדול בעולם.
סומטרה - שמורת גונונג לאוסר (בוהורוק).
למאמרים נוספים על נושאים כלליים הקשורים לאינדונזיה לחץ על הקישורים הבאים:
אינדונזיה - הארכיפלג הגדול בעולם.
קו וואלאס ועולם החי באינדונזיה.
האי קראקטואה.