באלי וג'אווה - תזמורת גמאלאן
גונגים, מטלפונים, חלילים ותופים - על המוסיקה המסורתית המלווה כל אירוע פורמלי בחיי הג'אווים והבאלינזים
מאת: ניסו קדם | פורסם ב-21 בפברואר 2017אחד המאפיינים הבולטים במסורת האינדונזית היא תזמורת הגמאלאן (Gamelan), האופיינית לג'אווה ובאלי. התזמורת היא אנסמבל של כלים המשלב מגוון רחב של מטלופונים וגונגים המלווים בנגינת חליל, תוף ומצלתיים. לעיתים נלוות אל החליל גם נגינת רבאב. לעיתים מוחלפת הנגינה של שניהם בשירת נשים. התזמורת כוללת בדרך-כלל בין 10 ל-20 נגנים- כולם גברים. הנגינה במטלופונים נעשית בעזרת פטישים. מוסיקת הגמאלאן מלווה כמעט כל פולחן או אירוע אומנותי - בין אם מדובר בטקסים דתיים, מופעי תיאטרון ומחול, הלוויות וכדומה. אפילו תהלוכות פוליטיות נעזרות לא אחת בגמאלאן. לא בכדי אומר הפתגם הג'אווי "שום דבר אינו רשמי כל עוד לא תלו את הגונג".
המוסיקה האופיינית לגמאלאן היא הטרופונית – כלים שונים מנגנים את אותה מלודיה בסיסית בשינויים בו-זמניים שכל נגן מנגן את המלודיה המשותפת במקצב, במהירות, או בעיטורים מוסיקליים משלו. התוצאה היא רב-קוליות של המוסיקה. המטלופונים בעלי הצלילים העמוקים מנגנים את המלודיה היסודית, הגונגים האופקיים עונים כנגדם במלודיה משלימה, המטלופונים בעלי הצלילים הגבוהים חוזרים על המלודיה היסודית, אך במקצב מהיר המעוטר בקישוטים מוסיקליים ואת כל המנגינות המקבילות הללו מלכד הגונג האנכי הגדול, הקוצב לכולם את פרקי הזמן שבהם כולם צריכים לשוב ולהתכנס למסגרת אחת. מעל סימפוניית הצלילים המתכתיים שמפיקים הגונגים והמטלופונים מרחפים קולותיהם של שירת הנשים, או נגינת החליל והרבאב, המפיקים בצלילים גבוהים מלודיה עצמאית משל עצמם, כזו שנשמעת כאילו נקלעה רק במקרה לשיח המוסיקלי, הקקופוני משהו, של כלי ההקשה המקרקשים ומקשקשים סביבם.
אשה מנגנת על בונאנג (bonang) - סט של גונגים אופקיים - בתזמורת גמאלאן חלוצית של נשים. באלי, אינדונזיה. צילום: ניסו קדם |
מקורה של מוסיקת הגמאלאן בג'אווה. כאן היא נולדה ופרחה בחצרות בתי המלוכה ההינדואיים. למרות התמוטטותן של חצרות המלוכה ההינדואיות ועליית בתי המלוכה המוסלמיים תחתן, המשיכה מוסיקת הגמאלאן לשמש גם את אדוני האי החדשים. הגם שהמוסלמים הפוריטניים מסתייגים ממנה, המוסיקה ממשיכה ללוות את אירועי התרבות החשובים – בין אם מדובר בתאטרון הצלליות או הבלט – ואת האירועים הפורמאליים בחצרות השולטנים הממשיכות להתקיים עד ימינו אנו במרכז האי. הנגינה האיטית, הכבדה משהו, המלווה בשירת נשים, היא ממאפייני התרבות החשובים ביותר של ג'אווה עד ימינו אנו.
עם עליית כוחם של בתי-המלוכה המוסלמיים בג'אווה, היגרו האליטות ההינדואיות לאי באלי הסמוך. כאן, היכו האליטות שורש מחדש כשהן מבססות את חיי החצר על תרבותן ההינדואית הישנה, ובכלל זה מרכזיותה של תזמורת הגמאלאן, אף שקולן של הנשים הוחלף בצלילי נגינתו של החליל והמוסיקה הפכה לקצבית ומהירה יותר מזו של ג'אווה. המוסיקה חדרה לכל תחומי החיים של באלי וכיום אין כפר קטן שאין לו לפחות כמה תזמורות גמאלאן.
כל הריקודים ומופעי התיאטרון בבאלי מלוויים במוסיקת גמאלאן. המוסיקה עשויה להישמע מלכתחילה מונוטונית ומשעממת לאוזן זרה. אך עם הזמן, וככל שההיכרות עם המוסיקה מתרחבת, אתה לומד אט-אט להבחין בדפוסים המורכבים של המוסיקה ומתחיל ליהנות ממנה. אבל כשאתה רואה אותה מתפקדת בתוך טקס, ולומד להעריך את עוצמת האפקט הדרמטי שהיא יוצרת, אתה כבר מתפעל ממש.
נגינת החליל המלווה את הגמאלן. האי באלי, אינדונזיה. צילום: ניסו קדם |
_________________________________________________________________________________
למאמרים נוספים על האי באלי לחץ על הקישורים הבאים:
האי באלי- הר הגעש אגונג בכוננות להתפרצות.
באלי וג'אווה - תזמורת גמאלאן.
האי באלי - דת ואומנות בתרבות הבאלינזית.
האי באלי - אומנות וריקוד.
האי באלי - שריפת מתים.
האי באלי - מים קדושים.
האי באלי - אודלנים ו"ימי הולדת של מקדשים".
האי באלי - מנחות לאלים ולשדים.
האי באלי - חיי יומיום.
אורז - מתת חיים.
האי באלי - הרי געש ואלים.
למאמרים נוספים על האי ג'אווה לחץ על הקישורים הבאים:
האי ג'אווה - הסטופה הגדולה של בורובודור.
האי ג'אווה - אגדת ברומו.
האי ג'אווה - האדמה הפוריה ביותר בעולם.
האי ג'אווה - כוננות בהר הגעש ברומו.
למאמרים נוספים על האי סומטרה לחץ על הקישורים הבאים:
סומטרה - אגם טובה - האגם הגעשי הגדול בעולם.
סומטרה - שמורת גונונג לאוסר (בוהורוק).
למאמרים נוספים על נושאים כלליים הקשורים לאינדונזיה לחץ על הקישורים הבאים:
אינדונזיה - הארכיפלג הגדול בעולם.
קו וואלאס ועולם החי באינדונזיה.
האי קראקטואה.
פרטים נוספים