נפאל - יופי נשגב ואומללות

שנתיים ימים חלפו מאז זעזעה רעידת אדמה חזקה את מרכז נפאל והותירה מאחוריה חורבות, כאילו לא די לה לנפאל במכאוביה ועוניה הרב. לציון אותה רעידת אדמה אנחנו מפרסמים מחדש מאמר שנכתב מיד לאחר רעידת האדמה. המאמר פורסם, במקורו, בעיתון מעריב.

נפאל, הממוקמת במרכז ההימלאיה, התברכה בנופים מרהיבים. שמונה מתוך עשר הפסגות הגבוהות ביותר בעולם נמצאות בתחומה. בראשן פסגת האוורסט המתנשאת לגובה של 8,848 מ' מעל פני הים. יופיים של ההרים, העטורים בשלגי עד וקרחונים הגולשים לאיטם, הופכים את נפאל ל"מֵכה" לכל שוחרי הטרקים ומטפסי ההרים בעולם. בעונות האביב והסתו, מתמלאים שבילי ההימלאיה במטיילים העושים את דרכם במעלה הואדיות, המוליכים אל מרגלות הפסגות הנישאות.

נפאל גם ארץ שהתברכה בתרבות עשירה, המשלבת בין התרבות הטיבטית לבין התרבות ההודית. עמק קטמנדו הוא ביתם של הנְוַואַרִים - קבוצה אתנית טיבטו-בורמנית שהושפעה עמוקות מן התרבות ההודית ויצרה שענטז תרבותי יוצא דופן. דתם - שהיא הינדואית ובודהיסטית כאחד - היא דוגמא יוצאת דופן לדו-קיום אפשרי בין דתות שונות בתוך תרבות אחת. כאומנים גדולים הנווארים יצרו את ערי העמק בצלמם וברוחם. הישגיהם הונצחו בידי אונסק"ו בשורה של "אתרי מורשת עולמיים" המפוזרים ברחבי עמק קטמנדו.

ירח על האנאפורנה. צילום: אורי אורחוף

אך עם כל עושרה הטבעי והתרבותי, נפאל היא מהאומללות שבמדינות אסיה. עם הכנסה ממוצעת לנפש של כ-750 דולר בשנה, זוהי אחת המדינות העניות בעולם. הבעיה העיקרית היא העדר תשתיות. באופן אירוני, המדינה שהתברכה בשפע של מים ובפוטנציאל של כוח הידרו-אלקטרי אדיר, מתקשה לספק את תצרוכת החשמל שלה. בעיה אחרת היא העדר כבישים. שליש מהאוכלוסייה מתגורר במרחק של לפחות ארבע שעות הליכה מכביש כלשהו. גרוע מכך, רוב הכבישים אינם עבירים כלל בעונות הגשומות. בהעדר כבישים הממשלה מתקשה לספק שירותי חינוך, בריאות ותעסוקה לאוכלוסייה המנותקת.

מעבר לכך, בעשורים האחרונים נפאל התמודדה עם משברים פוליטיים קשים ששיאם היה כרוך במלחמת אזרחים שנמשכה למעלה מעשור כאשר מורדים מאואיסטים ניתקו אזורים רבים של המדינה ונהלו מאבק מול הצבא. למעלה מ-15,000 איש נהרגו במלחמה ולמעלה מ-150,000 נעקרו מביתם. מלחמת האזרחים הסתיימה רק עם נפילת בית המלוכה הנפאלי בשנת 2006. בעקבות המלחמה נדרשה נפאל לשלב את המורדים בתוך הצבא, לחלק מחדש את הכוח הפוליטי בן המפלגות העיקריות והמאואוסטים ולחוקק חוקה חדשה כרפובליקה פדרלית ודמוקרטית. התהליכים הפולטיים המהוססים מאיטים את שיקומה הפוליטי של הארץ ומקשים על פיתוחה הכלכלי והחברתי.

מאז ביקורי הראשון בנפאל, באביב 1980, מצאתי עצמי נשבה בקסמיה. יופיים של ההרים ועושרה התרבותי של הארץ, עודדו אותי לשוב ולחזור אליה, כבר עשרות פעמים. אך ככל שאני נפעם מהאנשים והנופים, אני תוהה אם נפאל תתגבר על משבריה, שהיום, בעקבות רעידת-האדמה הגדולה הביאו עליה אסון גדול שרק מחמיר את מצבה.