מחאת הסטודנטים
תחושות האפליה בקרב בני הדור שגדל אחרי תום עידן האפרטהייד עוד קיימות. כמו ביתר העולם, את המחאה מובילים סטודנטים
מאת: תמר שנקר | פורסם ב-22 באוגוסט 2016ב-9 באפריל 2015 הוסר פסלו של ססיל רודז שהיה מוצב באוניברסיטת קייפטאון. בתום חודש של הפגנות החליטה הנהלת האוניברסיטה להסיר את פסלו של האיש המזוהה עם הקולוניאליזם באפריקה.
ססיל רודז (1902-1853) היה איש עסקים, פוליטיקאי ומייסד רודזיה (קולוניה בריטית, כיום המדינות העצמאיות זמביה וזימבבווה). רודז הגיע לאפריקה בשנת 1870, ושנה לאחר מכן עבר לעיר הכורים קימברלי והחל להשקיע בעסקי המכרות. רודז, ששאף להשליט את השלטון הבריטי מדרום אפריקה ועד קהיר, צבר הון עצום שאפשר לו להיות מעורב פוליטית בנעשה באפריקה. בשנת 1890 מונה לראש ממשלת מושבת הכף.
המחאות הקוראות להפלת הפסל החלו במרס 2015 כאשר סטודנט באוניברסיטת קייפטאון רוקן דלי של צואה על הפסל. המחאה, שהתקיימה גם ברשתות החברתיות תחת ההאשטאג "רודז חייב ליפול" (#(RhodesMustFall, הביאה לידי ביטוי את תחושותיהם של סטודנטים ושל כמה מאנשי הסגל שבאוניברסיטה עדיין קיימת גזענות נגד שחורים. הגזענות והאפליה באות לידי ביטוי במספר הנמוך של סטודנטים ואנשי סגל שחורים יחסית למספרם באוכלוסייה, ונקודת המבט הלבנה הבאה לידי ביטוי בחומר הלימודים. הדרישה להפיל את פסל הברונזה שניצב בחזית הקמפוס ראתה בפסל הזה סמל לדיכוי השחורים. כמו במקומות אחרים בעולם, למשל במדינות ברית המועצות לשעבר, הסרת פסליהם של מנהיגים היא חלק מכינון סדר חדש.
לאחר הפלת הפסל נשמעו קולות מחאה נוספים, ובהם אחד שהגיע עד לאוקספורד שבאנגליה, שם למד רודז, כשהמוחים דרשו להסיר את פסלו שבקמפוס. נשיא דרום אפריקה לשעבר פרדריק וילם דה קלרק, שותפו של מנדלה לפרס נובל לשלום, התבטא נגד הסרת הפסל וציין כי מדובר בעניין דרום אפריקאי פנימי. הפסל נשאר במקומו לאחר שתורמים איימו למשוך את כספם אם יוסר. בדרום אפריקה עצמה התרחבו המחאות לאוניברסטאות נוספות, כולל דרישה להוריד את שכר הלימוד. המוחים טענו כי שכר הלימוד הגבוה גורם להדרת סטודנטים מעוטי יכולת – רובם שחורים – מלימודים גבוהים.
--------------------------------------------------------------------------
למאמרים נוספים על דרום אפריקה לחץ על הקישורים הבאים:
ארץ הזולו.
ממגלה ארצות ועד תצפית על דולפינים בדרך הגנים.
אבי האומה.
מוזיאון מחוז שש.