אתיופיה היא ארץ של ניגודים קיצוניים: נופים טרופיים לחים בצד מדבריות שחונים; הרים נישאים בצד שקעים עמוקים; יערות גשם בצד סוואנות יבשות למחצה; עמקים פוריים בצד רמות עקרות. לאורך הארץ עובר השבר הסורי-אפריקאי, ולאורכו נפרשת שורה של אגמים בשלל צבעים. כאן נמצאות כמה משמורות הטבע החשובות באתיופיה, עשירות ופורות. שורשי המסורת האתיופית באגדות הקושרות את הארץ לסיפורי התנ"ך ולמלכת שבא. אך המסורת האתיופית שזורה בקשר אמיץ יותר עם הנצרות. צפון אתיופיה משובץ בכנסיות המציגות לראווה את מורשתה הנוצרית של הארץ. זוהי הציוויליזציה הנוצרית החשובה ביותר שנוצרה באפריקה. דרום אתיופיה, להבדיל, ממשיך לשמור את אופיו הפראי. כאן חיים ערב רב של שבטים ססגוניים הדוברים בליל שפות נילו-סהריות, כושיתיות ואומותיות - האחרונות מדוברות סביב נהר האומו. לכל קבוצה מורשת משלה ודרך משלה לקשט את עצמה. מסע לאתיופיה הוא מסע אל קו השבר ואל קו התפר, המפריד ומגשר, בין העולם התרבותי השמי לאפריקה השחורה.